קשה מאד לדבר על רבי עמרם בלשון עבר, למדנו יחד ביסודה של ישיבת הנגב, כל היסודות וכל ההנהגה הוא קיבל ממורנו ראש הישיבה, הגאון רבי יששכר מאיר זצ”ל, ראש הישיבה היה עמוק עמוק בתוך ליבו של רבי עמרם, כמו שהיה בתוך הלב של כולנו, אבל רבי עמרם היה קשור מאוד מאוד לראש הישיבה, בכל הזדמנות שהגיע לנתיבות היה מוכרח ללכת לראש הישיבה לשמוע ממנו.
שמענו שראש הישבה לא נפרד ממנו, לא בחיים וגם לא לאחר פטירתו של ראש הישיבה, שמענו שפעם הראשונה שהתאשפז רבי עמרם והיה מצב לא פשוט הוא חלם את ראש הישיבה שאומר לו עמרם מה אתה עושה פה, תקום תלך הביתה, ואכן באותו שבוע קם רבי עמרם על רגליו וחזר לביתו, ושוב בחולי האחרון לפני פטירתו הוא שוב חולם את ראש הישיבה שאומר לו רבי עמרם אני מחכה לך עכשיו שתבוא אליי אני רוצה ללמוד אתך, איזה קשר, איזה ליווי, בחייהם ובמותם לא נפרדו.
הגמרא אומרת במסכת שבת “בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת”, כמה דברי חכמה יש בספר קהלת, ספר שחיבר שלמה המלך, החכם מכל האדם, ולמה רצו לגנזו ? משום שמצאו שם כמה דברים לא מובנים, אחת הדוגמאות שמצאו, כתוב שם “טוב הכלב החי מן האריה המת”, אריה הוא מלך החיות אבל כל זה רק כאשר הוא חי, אבל לאחר שהוא מת, הכלב טוב ממנו, במקום אחר אומר שלמה המלך, ושבח אני את המתים אשר מתו כבר מן החיים אשר הם חיים עד הנה, מה כתוב כאן האם השבח הוא למתים או לחיים ? ולמה לבסוף לא גנזו אותו חכמים ? משום שתחילתו תורה וסופו תורה.
כתוב בגמ’ שאין המשיח בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, מה הכוונה כל הנשמות שבגוף, אומר רבנו האריז”ל שהכוונה שכל נשמה שבאה לעולם צריכה להתגלגל, לפעמים כמה פעמים היא מתגלגלת עד שתתוקן לגמרי, זה הכוונה ושבח אני את המתים אשר מתו כבר, היינו שכבר הגיעו לתיקונם ומתו את המיתה האחרונה שלהם, שמתו כשהם מתוקנים, מן החיים אשר הם חיים עד הנה, ומי יודע אם יצטרכו עוד להתגלגל.
קשה לדבר על רבי עמרם, ידיד נפש היה, חיינו יחד, למדנו ביחד, התעלינו ביחד, כל רגע להיות אתו היה תענוג,
כתוב “אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה”, מה פירוש אש תמיד ? מה פירוש לא תכבה ?
כתוב שאת הנרות היו צריכים להדליק מהאש תמיד שהיתה על המזבח, ולמה ? אומר ה”שפת אמת”, אש תמיד זה לא רק אש שדולקת כל הזמן, אלא זה אש שיש לה כח של התמדה, הנרות שמסמלים לחכמה צריכים את ההדלקה של האש תמיד של המזבח,
רבותיי כאשר אני חושב על רבי עמרם, ההגדרה שלו היתה “אש תמיד”, אפה שהוא היה, במה שהוא התעסק, הוא היה בבחינת “אש תמיד”, אם היה אומר איזה חידוש, הוא לא היה אומר אותו בשקט ובנחת, לא ולא, הוא היה אש, הוא היה קופץ מרוב תענוג, כאשר היה מגיע לשמחה, היה מעורר את השמחה, היה רוקד עם כל הלב, לא ריקוד סתמי אלא מקפץ עם כל הלב, עם כל הבעירה.
את הבעירה הזו חסר לנו היום, את ההתלהבות של כל עשיה בכל מצוה
אבל הוא השאיר זרע ברך ה’, האש של רבי עמרם היא אש תמיד, והאש הזו לא יכולה להפסיק, היא תמיד, היא גם בבנים וגם בבנות. זו אש קודש שלא פוסקת לעולם.
מה זה הכנסת אורחים של רבי עמרם ! אם רק פגשת אותו במקרה, הוא מכריח אותך לבוא אליו הביתה, אתה מצפה לכוס קפה עם עוגה, רבע שעה עשרים דקות, לא ולא, זה לקח כמה שעות, את כל מה שהיה לו בבית הוא היה מוציא לכבודך, ושוב עם כל הלב, עם האש תמיד.
שמעתי עוד ביאור בדברי שלמה המלך ומשבח אני את המתים …, אדם שמת נעשה פטור מן המצות, הגאון בכה לפני פטירתו שבמעט פרוטות יכול אני לקנות ציצית ששקולה כנגד כל המצות, בעולם הבא אי אפשר לעשות מצוה.
משבח אני את המתים מן החיים כאשר השאירו בנים, שהשאירו הנכדים, שהשאירו חתנים, שכולם תלמידי חכמים, שהם הממשיכים את הדרך של האבא, וכך הוא השאיר מי שימשיך את האש שהדליק כאן בעולם, רבי עמרם יכול להתפאר בהם ראו את ילדיי, ראו את נכדיי, ראו את חתני, שהשארתי כולם עם אותו כח של אש תמיד
הי”ת יתן כוח לכל הבנים והבנות, ויתן כח לרבנית חנה שתחי’, שתמשיך להנהיג את הבנים והבנות והנכדים, והיא יכולה להיות בטוחה שרבי עמרם זצ”ל נמצא כעת בגן עדן עם כל הצדיקים והוא ימליץ עליהם יושר ויגן עליהם ובלע ה’ ..